27 בנובמבר 2010

HAPPY BIRTHDAY TO MY BLOG



השבוע מלאה שנה לבלוג האופנה שלי.
היתה זו שנה נפלאה, מרגשת וחוויתית והרבה בזכותכם,  הקוראים הנאמנים שלי.
תודה לכל העוקבים, אלה המגיבים וגם אלה שלא, על כל החיזוקים, הפירגונים והאהבה שאתם מעניקים.
תודה מיוחדת לעודד, הצלם והעורך הפרטי שלי על התמיכה (הרגשית והטכנית) המדהימה והייחודית.
הבלוג עבורי הוא עוד חלום קטן ומתוק שהצלחתי להגשים ושגורם לי אושר גדול.
אני מאחלת לכולכם לדעת להנות גם מהדברים הקטנים בחיים ולהגשים את כל חלומותיכם.
שיהיה שבוע נפלא!
שלכם, לירז.


אני לובשת: חצאית: טופ שופ, תחתית טוטו: הוניגמן, חולצה: סתם חנות, שרוולון מוזהב: גולף, חגורה: פריז (מתנה ממירי), נעליים:אלדו.
תודה ליאיר ולדניאל על הצילומים.

16 בנובמבר 2010

באופרה של פורגי ובס (porgy and bess )



עונת האופרה נפתחה אמש בארוע חגיגי עם האופרה המופלאה מבית היוצר של קייפ טאון, להקת אומנויות הבמה הגדולה בדרום אפריקה. הלהקה כוללת אמנים דרום אפריקאים רבים (זמרים, מוסיקאים, רקדנים, שחקנים, וכו') והשתתפותם בהפקות הלהקה מאפשרת להם להתפתח, לעבוד וללמוד מאמנים בינלאומיים רבים המופיעים עם הלהקה.
העלילה מתרחשת בצ'רלסטון שבדרום קרוליינה, ארה"ב בראשית שנות ה-30 של המאה העשרים, ועוסקת בעוני, גזענות, הבדלי מעמדות ואנשים עקורים. לאנשי אפריקה יש הסטוריה ארוכה של מאבק לחופש, עת המנהיג המיתולגי שלהם, נלסון מנדלה, הוביל אותם לתקופה האופורית ביותר בהסטוריה שלהם. ולמרות כל זאת, הם עדיין נאבקים בבעיות חברתיות המקיפות אותם (קצת מזכיר את העם היהודי- לא?).
באופרה ביקשו לשקף לצופים את ההוויה האמיתית של הקהילה הדרום אפריקאית משנות ה-70 ועד פירוק האפרטהייד, תקופה בה עשיית מוסיקה ברחובות ובברים, הימורים ועשיית עסקים מפוקפקים היו חלק מחיי היומיום.
השירים, הריקודים ואיכות המשחק של האמנים התגבשו לחוויה מופלאה ומרגשת וגם לכמה נקודות למחשבה על תיקון חברתי של העולם.
עד שנצליח לתקן, שיהיה המשך שבוע נפלא לכולם!




אני לובשת: שמלה- H&M, תיק: וינטג', נעליים- מלונדון, משקפת: מתאילנד, מתנה מחנה- תודה!!.

והנה חנה האהובה, במראה נוצץ ויוקרתי, כמו שרק היא יודעת לייצר... נכון שהיא נראית נפלא?

והנה מירי , שנראית יפייפיה גם בג'ינס וגופייה, שבאה ללוות אותנו ולצלם, רגע לפני שהאופרה התחילה.
תודה על כל הסיוע הלוגיסטי...

5 בנובמבר 2010

Victorian inspiration




תמיד לאחר צפייה בסרטים תקופתיים על המאה ה-19, אני מוצאת את עצמי תוהה למה לא נולדתי בתקופה הזו ( רק משיקולים אופנתיים כדאי לציין...), שהרי ידוע כי המחוכים, שמלות הפאר והנשפים העסיקו את בנות האצולה הארופאית. כל-כך העסיקו, עד כדי התעלמות קשה מבני המעמד הנמוך ( "אם אין לחם שיאכלו עוגות"- זוכרים?), אבל על כך אפרט בבלוג "זכויות האדם" שלי (בדרך...סתאאאם!)
אני מניחה שאם באמת הייתי צריכה לעצור את נשימתי ולהתכווץ לתוך מחוכים מידי יום, זאת לא הייתה חוויה מדהימה, אבל להשתעשע עם המחשבות תמיד מותר...
בשנים האחרונות בולטת מגמה אופנתית של שחזור סגנונות לבוש מתקופות שונות. כך זוכה סגנון הלבוש התקופתי ללגיטימציה ואינו נחשב עוד לביזארי או תיאטרלי כמו בעבר. הבוקר, קמתי עם השראות ויקטוריאניות שגרמו לי לפשפש בשידת האקססוריז העמוסה שלי, ולחפש אלמנטים ויקטוריאנים, כי בכל זאת, לא יכולתי לזרוק על עצמי שמלת קרינולינה כך סתם ולצאת מהבית (למרות שהייתי רוצה...).
סופ"ש מעורר השראה לכולם!
שלכם, לירז




אני לובשת: חולצה-גולף, חצאית- רנואר, נעליים- ניין ווסט (מתנה מחברות), תיק- מתנה ממירי (משודרג על ידי), סיכה: משוק בצלאל (+ סרט סטן שעיצבתי לפפיון), טבעת- וינטג', סרט לשיער- סופר פארם.
תודה לעודד על הצילומים!