31 בינואר 2010

כי האדם עץ השדה


קודם כל רציתי לאחל לכולם חג ט"ו בשבט שמח! חג מקסים בו האילנות, כידוע, מתחילים את פריחתם, לאחר שהעמיקו את שורשיהם באדמה לאורך תקופת החורף. בכלל, אני חושבת שהחג הזה נותן לנו הזדמנות להתחבר לשורשים ולטבע היפיפה שמקיף אותנו. כאנשים עסוקים, החיים בסביבה דינמית וסוערת, לא תמיד אנחנו יכולים לעשות פסק זמן ולהתבונן בנפלאות הטבע אשר בסביבתנו, אך יעידו "העסוקים", שאני בתוכם, שכאשר מזדמן לנו לעשות כן, ההרגשה היא נפלאה ומלאת חיות. הטבע כולל בתוכו צבעים, מרקמים, ריחות, חיים ושלווה אדירה, שאין לה תחליף. גם תחום האופנה ניזון מנפלאות הטבע, ובייחוד מצבעיו המרהיבים. לפני שאסביר איך זה קורה, אשאל אתכם שאלה- חשבתם פעם מי ואיך מחליטים עבורנו איזה צבע נלבש בכל עונה? האם זה יהיה סגול, אפור או דווקא צהוב? איך לכל המעצבים יש קולקציות בצבעי העונה השולטים, האם הם מתאמים אחד עם השני? גם אני שאלתי את עצמי את כל השאלות הללו, עד שקיבלתי תשובות בלימודיי בשנקר (בקורס להכשרת סטייליסטים באופנה). מסתבר, שיש גוף שנקרא International Colour Authority, או ICA, שחברים בו מעצבים, אנשי פרסום ופסיכולוגים, אנשים מתחומים רבים שבודקים את הלך הרוח הקולקטיבי וחושבים יחד מה יהיו צבעי העונה בעוד, נאמר, שלוש שנים. ואיך הם עושים זאת? הם מסתובבים ברחבי העולם ושואבים השראות ורשמים שמשפיעים עליהם במיוחד, גם מהטבע עצמו. לאחר תקופה מוקצבת מראש, הם נפגשים יחד ל"סיעור מוחין" ומדברים על הצבעים שהרשימו אותם במיוחד. הצבעים שנבחרים לבסוף, הם אותם אלה שהוצעו ע"י רוב החברים. מעבר לזה מתקיימות תערוכות מקצועיות שונות שמושפעות מה-ICA ומכתיבות את הטעם ליצרנים, הממהרים לתרגם אותם לקולקציות אישיות. אחד המעצבים החברים ב-ICA הוא בראם וויילר, המשמש כמרצה בשנקר. באחד השיעורים שהעביר לי, הוא הראה תמונות מרהיבות שצילם במהלך שיטוטיו בעולם, ושנתנו לו השראה לגבי הצבעים שבחר. מגניב, לא?
ואני אומרת, אם הם יכולים לשאוב השראה מהטבע, אז גם אני. הפעם החלטתי לשלב באאוטפיט את הצבעים חום וירוק, ממש כמו בעצים, שהרי האדם נמשל לעץ השדה... בחרתי להצטלם ליד פסל הגמל היפיפה שעשוי מחומרים טבעיים. שיהיה לכולנו שבוע ירוק ומקסים!






שמלה: יד שנייה (קיבלתי מחברה), סריג: מנגו, חגורה: 24/7, קלאץ: טופ טן, מגפיים: חנות בהרצל, נתניה, צמידים: שוק רמלה.

תודה לעודד על הצילומים!!

21 בינואר 2010

באופרה של חנוך לוין- הילד חולם




ביום שני האחרון הייתי בפרימיירה של האופרה הישראלית, "הילד חולם" של חנוך לוין. הארוע היה נוצץ במיוחד ממספר סיבות. ראשית מדובר בפתיחת עונת האופרה של 2010, שנית- האופרה שנבחרה לפתיחה הינה מתוצרת הארץ, בעברית, של המחזאי חנוך לוין, ולבסוף- האופרה הישראלית חוגגת השנה 25 שנה להיווסדה. בארוע נכחו אנשים מכובדים וחשובים מאגודת ידידי האופרה, סלבריטאי ארצנו חובבי התרבות וצלמים, הרבה צלמים!. יין, תותים ושוקולד חולקו למוזמנים בחינם והאווירה הייתה חגיגית ביותר.
האופרה עצמה מספרת על מסע של חיים ומוות בעולם שהוא לא טבעי, עולם בו ילדים מתים. מתוך הטקסטים של חנוך לוין מורגשים כעס וכאב בעמדו בפני התופעה הזו בעולמנו. במסע החיים שנראה על הבמה, כל הזמן מנסים להפריד בין האם לילד שלה, כמו במין סיוט. הם רוצים להשאר ביחד, אבל זה כמעט בלתי אפשרי, מסיבות שונות, ובכל פעם הם נאלצים לשלם מחיר כבד. במערכה האחרונה, האם מובילה את בנה המת לחלל גדול בו נראים ילדים מתים תלויים על חבלים מהתקרה, והמחכים לילד הנוסף שישלים את המכסה עד לבואו של המשיח.
אני מתנצלת אם גרמתי לכם לתחושות קשות. גם לי היה קשה לצפות באופרה הזו (כבר ראיתי הרבה אחרות..) ויצאתי ממנה עם רגשות מעורבים. חנוך לוין ידוע כאמן המצביע על אותם הדברים שלא נוח לנו להסתכל עליהם, אותם דברים שאנחנו בוחרים להדחיק. לאור כך, היחס כלפי יצירותיו יכול לנוע בין רתיעה גמורה, לבין הערכה גדולה לסוג זה של אומנות.
במעבר חד, אך מתבקש, אספר לכם שלבשתי שמלת מחוך באורך מקסי בצבע שחור עם פרחים חומים וזהובים, היישר מארונה של (מנחשים כבר?)...... סבתא שושנה! השמלה הזו בת 36 שנה (יותר גדולה ממני..), ויופיה, לטעמי, רק השתבח עם השנים. במקור היא הייתה עם שרוולים ארוכים וסגורה מאוד בצוואר, אך עברה שדרוג על ידי לגזרת מחוך. כשחשבתי מה ללבוש לאופרה הזו, לא היה לי ספק שהיא המתאימה ביותר. לדעתי היא מתאימה לנשפים, ומבחינתי הארוע הזה, היה הכי קרוב לנשף שאי פעם אלך....  אפילו זכיתי להופיע איתה בעיתון הארץ במדור גלריה אופנה שסיקרו את הארוע הנוצץ. צרפתי לכם עוד כמה תמונות מהערב המדהים שחווויתי.
שיהיה לכולם שבוע מקסים!




חגורה: רנואר, קלאץ: מתנה מהסופר פארם, חולצה: טאג וומן, נעליים: אלדו.



שימו לב לשובל המסתרך לו על המדרגות...


בסיום האופרה בחניה, עייפה אך מרוצה...



תודה לאושרת על הצילומים!

ולסיום צרפתי תמונות של חברתי האהובה מירי (בירוק) וגיסתי היקרה אושרת (בכחול) שהיו איתי באופרה.


14 בינואר 2010

סינרגיה בהופעה חיה





לא, לא באתי לעשות יחסי ציבור ללהקת סינרגיה, למרות שאני דוקא חובבת  רוק ישראלי, סתם השתעשעתי לי במשחק מילים. אז למה בדיוק התכוונתי? כבר מסבירה.. הכי פשוט להגדיר סינרגיה כמצב בו "השלם גדול מסך חלקיו". זה נכון לגבי כל מיני תחומים בחיינו, בהם המכלול מתעלה על אוסף כל הפריטים המרכיבים אותו, ובהחלט נכון גם באופנה.
את האאוטפיט הנוכחי הרכבתי החל מהנעליים הכחולות, הרכש החדש שלי מהשבוע האחרון. מכירים את תחושת הריגוש וזרימת האדרנלין בגוף אחרי שופניג מטורף, ואת הציפייה להגיע כבר הביתה ולמדוד את הקניות איזה 5-10 פעמים מול המראה, אה, וגם לחשוב איך מחר בבוקר אני לובשת אותם, ולאן בכלל ? מודה! אני מאלה... אני חייבת ללבוש/לנעול את הרכש החדש יום אחרי הקנייה, כשההתלהבות עוד בעיצומה. לכן הכל התחיל מהנעליים...
אחרי שהרכבתי את האאוטפיט, שמתי לב, שאת כל הפריטים שלבשתי בו, קניתי במחירים מצחיקים במבצעים, והם אינם עולים על 220 ש"ח, כולל התיק !!  נכון, זה קשה להאמין, אבל זה כל הקסם.. סינרגיה או לא סינרגיה?
















ועכשיו הפרוט, מלמטה למעלה, (כבוד לנעליים הכחולות..):
נעליים- TO GO, 65 ש"ח (שניים ב130 ש"ח,  במבצע 1+1).
גרביון- אקססורייז, 20 ש"ח (קניתי בסוף הקיץ, היה 50% הנחה).
חצאית- תמנון, 50 ש"ח (מבצע- שני פריטים ב100 ש"ח).
תיק- הוניגמן, 20 ש"ח (באאוטלט בהרצליה)
חולצה- תמנון, 25 ש"ח (מבצע קיץ- 4 ב- 100 ש"ח).
קרדיגן- זברה, 30 ש"ח (מבצע בגדי חורף ב-70% הנחה).
עגילים- קניון הזהב, 10 ש"ח (ניתן למצוא בכל דוכן בשוק).
טבעת- וינטג' (קיבלתי מתנה).


תודה לעודד על הצילומים..
ושיהיה לכולם סופ"ש מדהים, וחודש טוב!

7 בינואר 2010

הזדמנות שנייה



יש לי חברה בשם מירי שבכל שנה עושה סדר בארון שלה, ותורמת לי שקים שלמים של בגדים שהיא מאסה בהם, או ליתר דיוק גופיות, המון גופיות.. "את בטח תדעי כבר מה לעשות איתם", היא אומרת לי. מאחר ואני לא הולכת רק עם גופיות, מצאתי שתי דרכים ללבוש אותם: מתחת לג'קטים (במידה והמפתח שלהם מעניין) ומעל חולצות. את גופיית הקולר השחורה שלבשתי באאוטפיט הנוכחי, קיבלתי ממנה לפני שנה, בשילוב התנצלות עמוקה על כך שבכלל העזה ללבוש אותה (הגב נשאר חשוף לגמרי, לא רואים בתמונה..). אני חייבת לומר שלא מיד זיהיתי את הפוטנציאל שלה, אך הנחתי לה להסתובב בין שאר בגדיי בארון, מאחר והיא קטנה, שחורה ולא מזיקה. מאז, אני משלבת אותה בצורות שונות, והיא משמשת עבורי מעין ווסט קטן ומחוייט, שמוסיף עניין לטופ של הבגד.
הצעתי אליכם יקיריי- כשנמאס לכם מבגד מסויים, ואתם ממש רגע לפני מסירתו לויצ"ו, חישבו-  באלו עוד דרכים אפשר ללבוש אותו, היו פתוחים לרעיונות חדשים ותנו לו הזדמנות שנייה. 
מנסיוני- זה מרגיש כמעט כמו לקנות בגד חדש לגמרי..













חולצה: בוטיק גלאמור (נתניה), גופיית קולר: מחברה (ישנה), חצאית: H&M, גרביון: גולדן ליידי, נעליים: שוק בצלאל, תיק: וינטג', שרשרת: הכנתי לבד.
ועכשיו הגופייה עצמה:

ומבט מאחור:


תודה לעודד על הצילומים, ושיהיה סוף שבוע נפלא! נשיקות למירי!